<h1>איסור והיתר לרש"י סימן מ"ז</h1>
<h2>דף יב.</h2>
אם השכיר פועלים. וששאלתם ישראל שהשכיר פועלים קודם הרגל לבנות לו בנין וכו' התחילו לבנותו קודם יום טוב ולא הספיקו לגמור מהו שיגמורו במועד לפי שאינם רוצים ליבטל ואם לא יהו מניחים לגמור במועד [שוב לא יהיו גומרין וכבר הוא אבוד ונגנב, כך דעתי נוטה שאסור להם לגמור במועד] דאמר שמואל מקבלי קבולת בתוך התחום אסור דהיינו גוי שקבל מלאכה מישראל קודם יום טוב בתוך התחום אסור דכי אזלו בני אותה העיר וחזי ליה לגוי דעביד עבידתיה אמרי האי ישראל יהיב עבידתיה ביום טוב ונפיק מיניה חורבא ולא ידעו דקבלה קודם יום טוב ומשמע דכי אסר שמואל כגון שהיא ידועה שהוא של ישראל אבל חוץ לתחום קאמר שמואל מותר דהוי במקום [שאין] ישראל רגילין לבא שם דאמר רב פפא אי איכא מתא דישראל דמקרבא להתם אסור דחזו ליה בני האי מתא ומסקנא מילתא דבחולו של מועד שכיחי אינשי דאזלי מדוכתא לדוכתא ואפי' חוץ לתחום אסור ואמרינן מר זוטרא בריה דרב נתן בנו ליה אפדנא במועד מקבלי קבולת חוץ לתחום. איקלעו רבא ורב ספרא ורב הונא בר חיננא ולא עיילו לגויה דקסברי חוץ לתחום אסור.
